רגע כלה

כשחושבים על חתונה, תמיד חושבים ביחד. בשניים, בזוג. ומעצם החשיבה הזאת, לפעמים נעלמים להם בדרך רגעי ה"אני", רגעי ה"אני כלה", כך קראנו להם. זה לא ממש נתפס, שאחרי כל חודשי ההכנות הללו הגיע היום שציפיתן לו כל-כך. וכשהוא מתחיל, יש לו נטייה כזאת להתעופף לנו בין הידיים, כשכל שנותר ממנו הם רק אותם זכרונות שחקוקים בראשינו, לצד תמונות שהצליחה עדשת המצלמה ללכוד בתוכה.

דבורה אורבך, צלמת (בוגרת המחלקות לצילום ב-FIT ובבצלאל), מלקטת רגעים שכאלה ללא הפסקה, ועושה זאת ברגישות ובחינניות. הפעם, החלטנו לאסוף ממנה את כל אותם "רגעי כלה", אשר מאפיינים את הדקות שלאחר סיום שלב האיפור ועיצוב השיער ביום הזה. 

וכך בדיוק היא מתארת את הדברים: "‬אני לא אוהבת כשאנשים מתייחסים לשלב האיפור כמשהו מלאכותי, מזוייף, אפילו לא טבעי. אחד מזכרונות הילדות האהובים עליי הוא הזכרון של אמא שלי הצובעת לעצמה את שיערה אל מול המראה באמבטיה. עמדתי שם לידה, והסתכלתי בה כמהופנטת. בשבילי, הרגעים האלה הם למעשה אחד הדברים הטבעיים והיפים שמחברים בין נשים.

ביום החתונה עצמו, אחד הרגעים האהובים עליי הוא עם סיום שלב האיפור, כשהכלה מביטה על עצמה בראי ולא יכולה לכבוש את החיוך הזה שאומר שהיא כל-כך אוהבת את מה שהיא רואה. באותו הרגע בדיוק אני גונבת אותה הצידה. מרחיקה אותה לרגע מכל הרעש וההמולה על-מנת לתעד את הרגע הזה. שהיא יפה, מתרגשת ומבינה שהנה, זה ממש מתחיל...".

ועל מנת להשלים את התמונה במלואה, פנינו לכמה מן הכלות היפות של דבורה, על מנת שיתארו במשפט אחד את אשר חלף בראשן, בשנייה בו נשמע קליק המצלמה. ניסינו לשחזר את "רגע הכלה" הפרטי שלהן, ולגלות על מה חשבו וכיצד הרגישו בעודן אפופות בהילה הקוסמית הזאת, שעוטפת ברכות את כל אחת מהתמונות.

◆◆◆

נועה: "מזג האוויר היה מדהים, עם שמיים עוצרי נשימה... ואני כל הזמן רק חשבתי שהלוואי והגשם הזה ייפסק עד החופה."

◆◆◆

קסניה: "הרגשתי כאילו אני צופה בסיטואציה מלמעלה, ולא באמת נמצאת בגוף שלי. נדמה היה לי כי אני עורכת לאילייה, בעלי, מסיבת הפתעה, והוא אוטוטו ייכנס".

◆◆◆

נטע: "רציתי פשוט לעצור את הזמן ולהסתכל. לא לתת לרגעים הקטנים לברוח לי מבין הידיים."

◆◆◆

נוגה: "התרגשתי. רציתי כבר לראות את איתי, ורק חשבתי על זה שגם אני בסופו של דבר מצטלמת בנווה-צדק."

◆◆◆

את הפוסט הנשי ומלא העוצמה הזה, בחרנו לסיים דווקא בתמונות זוגיות של כל כלה וכלה. בכל-זאת, חתונה או לא חתונה?!? תמונות בהן רגעי ה"אני" מההתחלה הופכים לרגעי ה"אנחנו", תמונות שמביאות עימן הרבה מקום לחלומות משותפים, לדרך של יחד, יד ביד אל עבר האופק הרחוק.

ואם גם אתן מצאתן את עצמיכן מצטמררות מהתמונות ומן המילים המרגשות, דעו לכן שאתן פשוט בחברה טובה. טובה מאוד.

◈◈◈

הפוסט נכתב בשיתוף פעולה תכני מסחרי. תמונות נוספות ממצלמתה של דבורה ניתן לראות באתר האישי שלה ובאתר שלה ב"מתחתנים" או באתר החדש