מים רבים (וגם קורונה) לא יכבו את החתונה הזו

אפשר כבר לומר באופן רשמי שוירוס הקורונה הפך את חיי כולנו על פיהם. לא נותרו תחומים או זירות שלא הושפעו עמוקות מהמגפה שתוך שבועות ספורים שיבשה סדרי עולם והכניסה את רובנו לבידוד ואת מרבית הגלובוס לקיפאון. תעשיית החתונות היא ללא ספק אחת הנפגעות הקשות ביותר של אפקט הקורונה שכן ההגבלות שנושאת עמה המלחמה בהתפשטות הנגיף הופכות חתונות לבלתי אפשריות וכך, אירועים שתוכננו חודשים מראש נדחים בזה אחר זה, עסקים שמפרנסים עשרות ומאות משפחות עומדים מול שוקת שבורה, ספקים עצמאיים יושבים בבית בלי יכולת להרוויח את לחמם, וכלות וחתנים נאלצים לבצע שינויים והתאמות ליום הגדול שלהם. 

התסכול של כל הצדדים לחלוטין ברור - הוא כמעט מתבקש. אך אם יש דבר אחד שמחזיק את כולנו בתוך טירוף הקורונה, בתוך חלום הבלהות המשונה הזה, הרי שזוהי ההכרה שכולנו ביחד בקלחת הזו. עם שותפות גורל אולי לא קונים במכולת, אבל בהחלט ניתן למצוא בה נחמה, פרופורציה ופרספקטיבה.

החלטנו לשוחח עם שלושה אנשים שהקורונה השפיעה עמוקות על חייהם בחודש האחרון: רוני - כלה שחתונתה נדחתה, לירון - צלם חתונות עסוק, ומתן - בעלים של שני גני אירועים. רצינו לשמוע מהם על החיים החדשים בצל הוירוס שברגע אחד טרף את הקלפים וכיצד הם מתמודדים, ממה הם חוששים ואיך בכל זאת ממשיכים קדימה.

החתונה של רוני ומתו - טייק טו

רוני גמליאלי, בת 30 מירושלים, הייתה אמורה להתחתן עם בן זוגה, מתן ביום חמישי ה-2.4. תכנוני החתונה שלהם נמשכו ארבעה חודשים ועברו בקלות ובנחת. הם סגרו ספקים שאהבו במיוחד, בחרו ביום חמישי כדי שכולם ירגישו בנוח לשתות ולרקוד עד מאוחר, והשקיעו בעיקר באוכל, אלכוהול ומוזיקה ובפחות באטרקציות למיניהן.

כחודש וחצי לפני החתונה, כאשר הבינו שוירוס הקורונה מתפשט מעבר לגבולות סין הם החלו לחשוש: "החשש בהתחלה היה שיגיע מספר קטן של מוזמנים (בגלל בידודים או חשש בריאותי) ושהאורחים מחו''ל לא יצליחו להגיע כלל, אך לא שיערנו שזה יגיע לכדי כך שהאירוע לא יוכל להתקיים כמתוכנן."

בערך כשלושה שבועות לפני החתונה הקורונה  התפרצה בישראל ויצאה ההנחיה על חסימת גבולות המדינה ועל איסור התכנסות של מעל 100 איש, אז הבינו השניים שיהיה עליהם לשנות תוכניות: "כבר בערב בו הוחלט על איסור התכנסות מעל 100 איש היה ברור לשנינו שאין כלל שאלה והחתונה תידחה. כל פורמט אחר לא היה נראה לנו מתאים, וגם היה ברור לשנינו שההנחיות הולכות להחמיר – דבר שתוך מספר ימים התברר כנכון. המתנו לבוקר למחרת להתקשר לגן האירועים, וגם הם היו מבולבלים ולא באמת ידעו מה לענות. החלטנו לחכות כמה ימים עד שהדברים יתבהרו ואז פנינו שוב לאולם בבקשה לדחייה. לאחר קצת יותר משבוע נקבע תאריך חדש - יום שישי ה-3.7.2020."

 

(רוני ומתן. צילום: אלבום פרטי)

 

איך הייתה ההתנהלות מול הספקים שלכם בימים הלא ברורים האלו? 

"בימים הראשונים שלאחר ההחלטה לדחות את החתונה לא פנינו לספקים. היה ברור לנו שאין סיבה לדבר איתם עד שיהיו אופציות לתאריכים חדשים וכך נוכל לנסות לתאם איתם שוב. אני מודה שחלק מהספקים הקדימו אותי והתקשרו לדרוש בשלומנו. כולם היו פשוט מקסימים ורגישים והיה חשוב להם לייעץ ולעזור. למזלנו ולשמחתנו כולם היו פנויים גם בתאריך החדש. ההתנהלות מול הגן הייתה בסך הכל בסדר, הם התקשרו להציע תאריכים חדשים ליוני, יולי ואוגוסט אך הציעו לנו ימים שפחות רצינו (ראשון, שני). לאחר דין ודברים, באווירה נעימה, ועם עזרה של המפיקה המדהימה של הגן, הוצעה חתונת שישי וסגרנו. 

 

מה היה האתגר הכי גדול עבורך בכל הסיפור? וממה את הכי חוששת עכשיו? 

"אני חושבת שהאתגר הכי גדול הוא לעכל שזה קרה לך, ושמה שתכננת, התרגשת ממנו וציפית לו כל כך לא ייצא לפועל. וכמובן, להתחיל לדמיין מחדש. הפחד הגדול ביותר הוא שההנחיות יישארו כפי שהן עד תחילת יולי והמחשבה על דחיית החתונה בפעם השנייה.

 

(צילום: אלבום פרטי)

היו משהו שהפתיע אותך ביחס של הספקים בצל האירועים?
"הופתעתי מהרגישות הרבה של כל הספקים, שהתקשרו דבר ראשון לשאול לשלומנו ורק רצו לעזור. הרי גם הם בתקופה קשה של אובדן פרנסה ובאמת הרגשתי שהם לא פעלו על מנת להבטיח פרנסה עתידית. אני מודה שקצת התבאסתי שהאולם לא יותר התגמש על מנת לתת לנו חתונת חמישי כפי שהייתה אמורה להיות לנו. אבל בגדול, הם היו מקסימים ורגישים למצב.

 

מה היית רוצה לומר לאנשי תעשיית החתונות אשר צריכים לתת כעת מענה לזוגות שחתונתם נדחתה או בוטלה? 
"זה נכון שכולנו באותה הסירה ושכל הצדדים נפגעו, אבל בסופו של דבר חשוב שיזכרו להתנהל ברגישות מול זוגות שבסך הכל רצו לחגוג איתם את היום המאושר והמרגש שלהם."

 

לשמור על המוזה פעילה 

לירון בוזגלו מ-PACANA, הוא צלם חתונות עסוק, בן 32, הגר ברחובות עם אשתו הילה, הכלב איתן והחתול טופו.  התפרצות הקורונה - רגע לפני תחילתה הרשמית של עונת החתונות - נחתה עליו כרעם ביום בהיר במיוחד.

"הקורונה תפסה אותי רגע לפני החזרה לעבודה בפול טיים. מרץ ואפריל נסגרו חודשים רבים מראש - עם חלק מהזוגות גם כמעט שנה מראש. ככל שההתפתחויות בנוגע למצב התקדמו, כך גבר גם חוסר הוודאות של מתחתני מרץ/אפריל. 

לירון בוזגלו מ-PACANA (צילום: גיל קובלצ'וק)

מתי הבנת שזה עניין רציני ולא משהו חולף? 

"הבנתי שהעניינים הולכים להשתנות מקצה לקצה בשלב יחסית מוקדם, כשבתאילנד היו מספר נדבקים בודדים ומקרים ראשונים באירופה. בעקבות כך נאלצתי לבטל טיסה ולהשלים עם המצב שעתיד להגיע. אני אדם מאוד ענייני ומשתדל תמיד להישאר מחובר למציאות ולקבל אותה."

 

איך אתה מתנהל כרגע מול זוגות שלך שהחתונה שלהם נדחתה או בוטלה? כמה גמישות אתה מצליח לגלות? 

"זוגות שהמצב השפיע על קיום החתונה שלהם מודעים לכך שהמועד יידחה אבל הם לא יוותרו בקלות על הזכות לקיים את החתונה ובצדק: אותם זוגות לא ממהרים לבטל חתונה אחרי שהשקיעו מאמצים רבים בתכנון שלה ואין סיבה שיוותרו אלא אם מדובר במצב אישי חריג. לשמחתי הרבה, הזוגות שלנו משתפים פעולה באופן מדהים ולפני שסגרו תאריך חלופי הם עדכנו אותנו באופציות. שיתפנו אותם בזמינות שלנו ובהתאם לכך הם בחרו תאריך שמתאים לצרכים שלהם בשילוב עם הזמינות שלנו. חלק מהזוגות הסבירו בטלפון שלקח להם הרבה מאוד זמן למצוא את הספקים שקלעו לטעם ולראש שלהם ולכן החליטו שהם בוחרים בתאריך שבו אותם ספקי מפתח פנויים."

 

(צילום מסך של התכתבות בין לירון לזוג שפשוט לא מוותר עליו)

 

תן לנו הצצה לשגרה שלך בימים אלו? מה האתגר הכי גדול שאתה מתמודד איתו?

"לא קשה לנחש שעולם האירועים נפגע באופן אנוש. ברגע אחד חתונות הופסקו ועם ההפסקה הזאת נפגע כל מי שיש לו חלק בתעשייה. אם במהלך שבוע סטנדרטי הייתי מצלם חתונות ואת הימים הפנויים הייתי מקדיש לפגישות ועריכות אז עכשיו רוב הזמן מוקדש לרענון ושדרוג העסק ושיפור התהליכים בתוכו.

בצילום חתונות החלק האומנותי חשוב מאוד והרצון להביא משהו שונה הוא בלתי נפרד. כל עוד שגרת הצילום מתקיימת, הרעיונות באים תוך כדי תנועה - זה ממש כמו שריר שצריך לשמור פועל ובכושר. מבחינתי, כאשר העבודה מופסקת בן רגע, המוזה דועכת ואיתה היצירתיות. על מנת להתגבר על זה אני מבלה שעות ביום מול בלוגים מעולים  ומקבל השראה אינסופית מצלמים בארץ ובחו"ל לקראת החזרה לשגרה שאני בטוח שתתרחש בהדרגה ובקרוב. אתגר נוסף הוא, כמובן, עניין חוסר הוודאות. רוב התכנון השנתי שלי לא רלוונטי והרי קשה לתכנן מחדש כשלא יודעים מהי אסטרטגיית היציאה מהמצב הנוכחי." 

 

(צילום: PACANA)

(צילום: PACANA)

מה הכי הפתיע אותך בהתנהלות של זוגות מולך בצל הקורונה?
כשהתחלתי להבין שהרבה מאוד אירועים עומדים להידחות חשבתי מיד על השיח שעתיד להיות לי עם זוגות ולכן החלטתי שהכי חשוב יהיה להתמקד בעובדה שלא משנה לאיזה המועד תידחה החתונה, לא תהיה להם בעיה של תיעוד - בין אם זה על ידי ובין אם זה על ידי צלם מטעמנו. היה לי חשוב לתת ביטחון בתחום האחריות שלי. בנוסף, חיברתי את הזוגות שלנו למצב בו שרוי כרגע עולם החתונות. לאחר שיחות עם ספקים וזוגות הצטבר אצלי מידע רב שיצר תמונה מעודכנת לאותו רגע, ואת המידע הזה העברתי הלאה בתקווה שיעזור לזוגות לקבל החלטות.

כשהתחלתי לקבל את השיחות הראשונות מזוגות הופתעתי מהתוכן שהיה שונה משציפיתי: נתקלתי בהמון אמפתיה והבנה לכך שהמצב פגע בכולנו ובהרבה מאוד חיזוקים מרחוק. האמת היא שזה היה מקסים לראות את הרגישות שחלק גילו כלפינו וזה רק גורם לי לרצות עוד יותר לבלות איתם את יום החתונה ולצחוק על כל מה שהיה."

 

מה היית רוצה לומר לזוגות שחתונתם נדחתה או בוטלה בשל המצב?  

"לפני הכל, חשוב שיפנימו שזה עניין זמני וזו תקופה שתעבור. אבל מעבר לכך, חשוב שיזכרו שהמצב פגע בכולם. מאחר וצילומי חתונה אי אפשר לעשות ב-Take away, אנחנו הצלמים נותרנו ללא מקור הכנסה כלל, ברגע אחד. לשמחתי הרבה, הזוגות שמתנהלים מולנו מדהימים ורגישים והייתי רוצה לחזק  ולעודד את שאר הזוגות לדבוק בגישה הזאת - זה עוזר לכולם לקבל החלטות טובות יותר וכמובן, מקל על ההתנהלות בתקופה לא נעימה שכזאת."

מוכרחים להיות שמח

מתן קדוש, בן 37, נשוי פלוס חמישה,  הוא הבעלים של הגבעה בקיבוץ גבעת ברנר ושל הגלריה בכפר ויתקין. רצינו להבין ממנו איך ספק כמו גן או אולם, אשר מעסיק עשרות עובדים, מתמודד עם המצב הנוכחי.

 

(מתן קדוש. צילום: נטלי שור)

מה אתה יכול לספר לנו על ההתנהלות הנוכחית מול הזוגות שלכם?
"אנחנו בקשר יומי עם כל מי שאמור להתחתן בקרוב ומשתדלים לגלות גמישות ככל האפשר. הסיטואציה לא קלה, אף אחד מאיתנו לא בחר בה, ואנחנו בעיקר משתדלים להרגיע, לתת לאנשים תחושת ביטחון, ולמצוא תאריכים אלטרנטיביים מתאימים. למזלנו, הזוגות מדהימים ומגלים הבנה. כולם רוצים להתחתן ולשמוח, אף אחד לא רוצה לוותר על חודשים של הכנה ותכנון, ולכל אחד נמצא הפתרון המתאים ביותר עבורו."

 

מה האתגר הכי קשה שאתם מתמודדים איתו כרגע?
"הקושי העיקרי שלי הוא מול צוות עובדים מאוד גדול שיושב עכשיו בבית. המקומות שלנו מפרנסים המון משפחות, המון אנשים טובים, וכולנו ממש כמו משפחה שהתרגלה לעבוד יחד כל ערב ובאמת להנות מהעבודה. ועכשיו - שלחנו אותם הביתה. זה באמת הכי קשה עבורי. בהתנהלות מול הזוגות, כמו שאמרתי, אני דווקא מוצא המון נחמה. הם מדהימים, אמפתיים ומבינים היטב שכולנו יחד באותה סירה וצריכים לצאת מהחוויה הזו מחוזקים."

(הגבעה בברנר. צילום: חיים אפריאט)

(הגלריה. צילום: צחי שמש)

 

מה הכי מטריד אותך בימים אלו, לאור המצב שאת סופו עדיין לא רואים? 
"תתפלאי אבל אני דווקא מאוד אופטימי. אני חושב ומאמין  שברגע שכל זה ייגמר - וזה ייגמר - אנשים יחזרו לשמוח. זו המהות שלנו, אנחנו עם חם. אני חושב שהקושי האמיתי הוא הסגר בבתים שמונע מאנשים לשמוח, לשמח, לעשות טוב ולהיות ביחד."  

מה היית רוצה שזוגות ידעו על מה שעובר על תעשיית החתונות כרגע?
"בסופו של יום הכי חשוב להבין שהמשבר העולמי הזה תפס את כולם לא מוכנים וצריך סבלנות ואמפתיה. שני צדדים צריכים לפעמים להתפשר על להגיע לתוצאה טובה ולפתרון שכולם יהיו שלמים ושמחים לגביו.  אחרי הכל, הזוגות רוצים להתחתן, האולמות תפקידם ומהותם לקיים חתונות - כולנו עם אותה מטרה. אי אפשר לדעת מה יהיה אבל אני חושב שבסופו של יום אנחנו בתחום שעושה שמח לאנשים, ואני מקווה שאנשים יחזרו לשמוח בקרוב - אנחנו מתכוננים לזה."

אז כן, אפשר לומר שכל הקלישאות נכונות, כולנו באותה סירה, נעבור את זה יחד, נצא מחוזקים. אבל בימים של חוסר ודאות, של ריחוק ובידוד, ושל מציאות שנראית כמעט בדיונית, אנחנו כאן בכלות אורבניות מאמצות את כל הקיטש הזה, כי אנחנו לגמרי מאמינות בו. הקורונה המרגיזה הכניסה את החיים של כולנו לסחרור ואם יש דרך אחד לעבור אותו בשלום, היא דורשת מאיתנו לאחוז ידיים, להחזיק חזק ולחכות שייגמר כדי שנוכל לחזור לשמוח.

מאת:כלות אורבניות