סלביק וענבר הכירו כשעבדו יחד במסעדה על החוף. הוא היה מלצר, היא היתה ברמנית וסטודנטית ללימודי מזרח אסיה, אז בצעד נועז הוא התחיל לדבר איתה על קומיקס אסייתי שראה פעם.
שיחת החולין הזו היתה ההתחלה של מערכת יחסים מופלאה; לדבריהם, שניהם ידעו מיד שזה-זה, אבל עבר עוד קצת זמן לפני שהחליטו למסד את הקשר באופן רשמי.
ההצעה, אם תהיתן, הגיעה במהלך יום הולדתו ה-28 שלכבודה ענבר אירגנה לו מסיבת הפתעה. אחרי שכולם הלכו, הם ישבו בשקט בחדר השינה וסלביק שאל אותה בפשטות: "את רוצה להתחתן איתי?". ברור שהיא השיבה בחיוב ואז גם נשלפה הטבעת.
השניים התחילו את התכנון מחשיבה על הלוקיישן בו הם רוצים להינשא; בין האופציות כיכבו החצר של אב הכלה במושב ומסעדה חמודה על שפת הים, אבל האופציה המנצחת היתה מקום שלידו ענבר עברה כל יום בדרך לעבודה.
הקונספט הנבחר לחתונה שלהם היה חתונה קטנה עם אווירה משפחתית, בה הם בחרו לשלב נגיעות מהתחביבים שלהם: סלביק ניגן קטע מוזיקלי מקסים על גיטרה שבנה בעצמו ולא סתם קטע מוזיקלי אלא יצירה שהתנגנה לו בראש בכל פעם שראה אותה מתרוצצת במסעדה בה עבדו יחד.
ענבר לא טמנה ידה בצלחת ורקדה שני ריקודים הודיים קלאסיים: אחד לבדה ואחד עם חברות. בנוסף, אמה של בת הזוג של אביה - אותה היא מחשיבה לעוד סבתא - ניגנה לזוג כמה קטעים מיוחדים מאוד על הפסנתר.
כמה כיף להיתקל בחתונות מיוחדות ומרגשות כמו זו! תודה לכם, סלביק וענבר, על שחלקתם איתנו את היום הגדול שלכם.
קרדיטים
צילום סטילס: איגור לובנסקי
צילום וידאו: מושיקו טישלר
מקום האירוע וקייטרינג: אחוזת מרגו
הפקה ועיצוב: לירון, אחוזת מרגו
מוסיקה: אליק סרור
שמלה: ebay (עברה התאמה על ידי אפרת בסנדילוב)
איפור ושיער: רות טולדו
טבעות: שי תכשיטים, ראשון לציון
נעלי כלה: Lafayette
תכשיטים: שי תכשיטים, ראשון לציון
הזמנות/מיתוג: המרכז הישראלי לדפוס
חליפת חתן: אספניול, קניון הזהב
עורך טכס: הרב בני ערד
מתנות לאורחים: שקיות ממתקים
