כמו לא מעט זוגות בישראל, שרי ופבל הכירו בצבא. היא היתה מש"קית חינוך חייכנית, הוא היה הסמ"פ הרציני והם מצאו חן אחד בעיני השנייה.
המסורת הזוגית הראשונה שלהם היתה לשבת בסוף יום ארוך ומתיש על ספסל עם כוס קפה ולנהל שיחות ארוכות - מסורת שנמשכה שלושה חודשים, עד שסוף סוף הגיע הדייט הראשון שהפך אותם רשמית לזוג.
מאז עברו שמונה שנים טובות במהלכן הם עברו לירושלים ואז לחיפה, אימצו כלב, השתחררו (קודם היא ואחר כך הוא, שחתם קבע) ואימצו את שנקל - אותו הם מכנים "הילב (ילד+כלב) שלנו".
כמו שאתן מבינות, כבר משלב די מוקדם היה ברור שתהיה כאן חתונה. פבל ידע איזה סגנון של טבעת שרי רוצה ועיצב אותה אצל צורף מפלוגת המילואים שלו. הטבעת נשלפה במהלך סופ"ש ביקב ברמת הגולן, מול נוף פסטורלי בין עצי האקליפטוס וכך החל תהליך תכנון החתונה.
שרי ופבל לא התלבטו הרבה: ברגע שכף רגלם דרכה בנחלה, הם ידעו שזה-זה. גם הבחירה במור אלנקוה כצלם נעשתה הרבה לפני שהגיעה ההצעה וכך גם הבחירה בדיג'יי. כששלושת התחומים האלה מכוסים, לזוג שלנו לא נשאר הרבה מה לתכנן והתהליך התקדם במהרה.
אם יש דבר אחד שאנחנו אוהבות לראות בחתונות, אלה מסורות משפחתיות שמשולבות בשמחה הגדולה של בני הזוג. משפחתה של שרי נוהגת להפריח בכל ראש השנה בלונים עליהם כתובות משאלות - מסורת שהיה לה חשוב לקיים בחתונה. חצי שעה לפני החתונה, כל בני המשפחה התגייסו לנפח מספיק בלוני הליום וכל האורחים לקחו חלק במסורת המקסימה הזו.
ביום החתונה שלהם, שרי ופבל הרגישו עטופים באהבה, חברות ושמחה. היא סיפרה לנו שהיא אהבה כל רגע ביום המיוחד שלהם ואילו הוא סיכם את האירוע במשפט מקסים: "איכשהו הצלחנו לייצר אינטימיות עם 400 אנשים".
ועם כזה סיכום מקסים לחתונה יפה כל כך, איך אפשר שלא להיות מאושרים? מזל טוב, זוג חמוד!
קרדיטים
מקום האירוע: הנחלה
הפקה: עצמית
עיצוב: הנחלה + בני הזוג
קייטרינג ובר: עלי דפנה
מוסיקה: שמוליק משעלי (פאנקיפיש)
צילום סטילס: מור אלנקווה
צילום וידאו: איתי בן זריהם
שמלה: מיה פאווה
איפור ושיער: ירון נחמיאס
טבעות: אלון הצורף
נעלי כלה: אימלדה
נעלי חתן: מרקיזיו
תכשיטים: אלון הצורף + צמיד של סבתא רבא
הזמנות/מיתוג: הכלה
חליפת חתן: מרקיזיו
עורך טקס: משה לוי
חוויות: עמדת פולורואיד - פוטופיש, בלונים וטושים לכתיבת משאלות
DIY: חבקים למפיות, עמדת ברכות כניסה, קעקועים בשירותים
מתוקים: קינוחים של עלי דפנה + עמדת צמר גפן מתוק
