"נקודת אור להיאחז בה": סיפורי החתונות של הסתיו

בתקופה האחרונה הגיעו אלינו סיפורי חתונות מיוחדים במינם. בבסיס, בשטח אימונים או בבית: כל זוג מצא את הדרך הסמלית לקיים את החופה שלו ולציין את ניצחון האופטימיות והאהבה. כל סיפור שכזה היווה עבורנו מקור של תקווה ואור. כשהעלינו את סיפורי החתונות לאינסטגרם שלנו וראינו את התגובות, התחלנו להבין שהם עושים בדיוק את אותו הדבר, גם עבורכן.

 

לכן החלטנו לרכז כאן את סיפורי החתונות שהתרחשו בימים האלה, שגרמו לנו להזיל דמעה של התרגשות ולהתפעם לנוכח הכוחות הנדירים שיש מסביבנו. אנחנו מודות לזוגות המדהימים שחלקו איתנו את סיפורם, ומזמינות אתכן לעבור איתנו את אותה חוויה. 

 

 

תמר ואדיר - התחתנו בבסיס הצבאי שבו הכירו

 

(צילום: דימה וזינוביץ') 

 

(צילום: דימה וזינוביץ') 

   

תמר ואדיר מספרים: "אחרי הרבה התלבטויות החלטנו לא לדחות את טקס החופה. הבנו שנפלה בחלקנו הזדמנות לעשות משהו גדול ומשמעותי הרבה יותר מהתכנון המקורי. הזכות לשמח אנשים ולהפיץ טוב ואהבה דווקא בימים כאלה היא לא מובנת מאליה".

 

(צילום: דימה וזינוביץ') 

   

(צילום: דימה וזינוביץ') 

   

"יש כל כך הרבה אנשים טובים שגרמו לזה לקרות והיו בעצמם מקורות של אור ואהבה. אדיר ואני זכינו לסגור מעגל מדהים ולהתחתן בבסיס בו הכרנו לפני כמעט 7 שנים, במקום בו התחילה הזוגיות שלנו". 

 

(צילום: דימה וזינוביץ') 

   

(צילום: דימה וזינוביץ') 

   

(צילום: דימה וזינוביץ') 

   

 

 רותם ואיתמר - התחתנו בטיילת מתחת לבית

 

(צילום: קליקה)

  

(צילום: קליקה)

 

 רותם מספרת: "לעזאזל, עוד סבב, חשבתי בלב. אחרי שעה כבר היה לנו ברור, זה לא עוד סבב. זו מלחמה על הבית. ארזנו שני תיקים למילואים ועלינו לאוטו, כדי לנסוע להורים שלי ולחכות לצו. לפני שיצאנו מהחנייה הסתכלנו אחד על השניה והבטחנו, לא משנה איפה ואיך - ביום שישי מתחתנים. 

 

"ביום שישי, 13.10.23, התחתנו. חוץ מהתאריך והשעה, שום דבר לא היה כפי שתכננו. ועם זאת - לא יכולנו לדמיין חופה מתאימה לנו מזו. התחתנו במצפה בטיילת מתחת לבית, לבושים מדים, מוקפים במשפחה וחברים הקרובים לנו בעולם. אנשים שלא הכרנו בכו איתנו מהתרגשות, יצאו למרפסות לשיר לנו ולזרוק סוכריות. עמדנו תחת חופה מדגלי ישראל (שאבא שלי תפר וחיבר) והפכנו לבעל ואשה".

 

(צילום: קליקה)

 

(צילום: קליקה)

   

"מה שהיה לא יהיה, ייקח לנו זמן להירפא ולאסוף את השברים, לחזור לשמוח ולחגוג במדינה הקטנה והכואבת שלנו. אבל ניצחון אחד קטן כבר אספנו לנו".

 

(צילום: קליקה)

 

(צילום: קליקה)

   

"ביום שישי, 13.10.23, התחתנו. בדיוק ביום הנישואין ה-29 של ההורים שלי. בדיוק מתחת לבית שהקימו. בדיוק כשהיו כל הסיבות לוותר ולדחות. בדיוק כשהיינו צריכים נקודת אור להיאחז בה. עוד יהיו ימים טובים, והשמחה שלנו תהיה שלמה וכפולה. עד אז בתוך החושך הגדול, את האור הקטן שלנו אף טרור לא יכבה". 

 

סמדר ויוסף - התחתנו בעיר הבה"דים

 

(צילום: אורי שמש)

  

(צילום: אורי שמש)

   

סמדר מספרת: "היינו אמורים להתחתן ב-9.10 אחרי 9 שנים של זוגיות (מגיל 16 ו-17). ב-7.10 היינו עם חברים, לפני החתונה. יוסף הוא קצין משוחרר מגולני, ותוך שעה בערך הבין שקורה משהו לא טוב בגדוד. הוא חזר לדירה, עלה על מדים ונסע לשם. כמובן שכבר בשבת בערב הבנו שלא תתקיים החתונה ביום שני. השלמנו עם הדחייה ולא התעסקנו בזה". 

 

(צילום: אורי שמש)

   

(צילום: אורי שמש)

   

"בשבוע הראשון של המלחמה ביקרתי המון בשבעה של סרן יובל הלבני ז״ל שנפל במלחמה, שהוא הגיס (בעלה של אחותו) של החבר הכי טוב שלי מהצבא. ביום שבת הגיע הכתב צחי דבוש, חבר של המשפחה. הם סיפרו לו את הסיפור וביקשו ממנו לארגן לנו חתונה. ראיתי איך זה משנה את השיח בשבעה". 

 

"בשבת בערב העלו את יוסף מהמוצב לעיר הבה"דים, אז שאלתי אותו אם הוא רוצה להתחתן למחרת, והוא לא היה בראש לזה. ביקשתי ממנו שיישן על זה, ובראשון בבוקר הוא הסכים". 

 

(צילום: אורי שמש)

   

"בשני בערב התחתנו בעיר הבה"דים. שנינו מאוד לא רגילים להיות במרכז העניינים וקצת הרגשנו שהתנדבנו להתחתן באיזשהו מקום, אבל היה באמת מדהים. הרעיפו עלינו כל כך הרבה אהבה ועזרה, כדי לארגן את הטירוף הזה מהיום למחר. היה ממש מרגש לראות את החיילים רוקדים ושרים, למרות כל מה שקרה, והחברים והקרובים שהם איבדו". 

 

שקד ונמרוד - התחתנו בבית (של הדוד)

 

(צילום: אלון גרובר)

  

(צילום: אלון גרובר)

   

שקד מספרת: "היינו אמורים להתחתן באולם, עם 500 מוזמנים. החתונה הפכה לקטנה ומצומצמת והיו בה 70 איש. היא התקיימה בבית של דוד של נמרוד בקדימה-צורן. המקום נבחר על פי המצב, כי יש שם פחות אזעקות".

 

(צילום: אלון גרובר)

   

(צילום: אלון גרובר)

   

"החברות הכי טובות שלי, הודיה ותאיר, שהיו אמורות ללוות אותי ביום שני, נרצחו במסיבה. ההחלטה לקיים את החתונה לא הייתה פשוטה. היה מוזר להעביר את היום הזה בלעדיהן ולקיים את האירוע. אבל רצינו להוכיח שאהבה מנצחת והחיים ממשיכים וחזקים מהכל, וכמה זה חשוב למצוא נקודות אור קטנות בתוך החושך הזה שנפל על כולנו".

 

(צילום: אלון גרובר)

   

(צילום: אלון גרובר)

   

מילה מאיתנו: שקד, הכלה, עובדת בסטודיו של מעצבת השמלות לירון פרטוש, וסיפרה לנו ממש בתחילת השנה על החתונה הקרובה... הלב שלנו עלה על גדותיו כשהבנו שבחרה לקיים את האירוע, למרות הכל.  

(צילום: אלון גרובר)

   

 

עומר ואיתי - התחתנו בשטח אימונים 

 

(צילום: H&A Photography)

 

(צילום: H&A Photography)

 

איתי ועומר הכירו לפני שלושה וחצי שנים, כשהיו סטודנטים בבאר שבע. הם היו אמורים להתחתן בעמק חפר. כשהתחילה המלחמה בשבת, איתי הוקפץ למילואים. ביום רביעי, אחד המ"מים של איתי הציע לו שיערכו לו חגיגה קטנה. הוא אמר שאם עומר תסכים – יערכו את החתונה בשטח. 

 

(צילום: H&A Photography)

   

(צילום: H&A Photography)

   

עומר מספרת: "ביום חמישי, בדרך ללוויה, איתי התקשר ושאל אם אני רוצה מחר להתחתן, בשטח האימונים שלו. עם כל הכאב, הרגשות והתוהו ובוהו שמסביב, היה ברור שהתשובה היא כן". 

  

(צילום: H&A Photography)

   

 עומר, אמא שלה והכלבה המהממת שלהם הגיעו לשטח ביום שישי בבוקר. הן חיכו שלוש שעות, כשברקע יריות האימון של הלוחמים. איתי יצא מהאימון, חיבק את עומר ונכנס היישר לחופה המאולתרת שחיכתה לו. עומר לבשה את השמלה שאימה לבשה, לפני 35 שנה.

 

סבה של עומר, ניצול שואה שלחם בכל מלחמות ישראל, הביא את הטבעות. מי שהייתה אמורה לחתן את הזוג היא נועה תשבי, שעוד תגיע לעשות זאת כשהכל ייגמר.

  

(צילום: H&A Photography)

   

 

בר ואורי - התחתנו בגינה של ההורים 

 

(צילום: דימה וזינוביץ') 

   

(צילום: דימה וזינוביץ') 

   

בר מספרת: "ביום שישי האחרון אני ואורי היינו אמורים לקיים את אירוע החתונה שלנו שכל כך חיכינו לו, אך חלומות לחוד ומציאות לחוד. החלטנו שאנחנו לא מוותרים, והולכים להינשא, גם בזמנים קשים אלה".

 

(צילום: דימה וזינוביץ') 

   

(צילום: דימה וזינוביץ') 

   

"החלטנו לקיים את החופה בגינה של ההורים שלי בנשר, הזמנו משפחה מצומצמת וממש תוך ימים ספורים הצלחנו להרים את האירוע הזה. החופה הייתה סופר עוצמתית ומרגשת. כל האורחים אמרו לנו שהכנסנו להם קצת אור בתוך כל החושך הזה. ממליצה לכל מי שיכולה, לא לוותר ולהתחתן למרות הכל". 

 

(צילום: דימה וזינוביץ') 

   

(צילום: דימה וזינוביץ') 

 

 

אתן מוזמנות להמשיך לעקוב אחרינו באינסטגרם, שם אנחנו מעלות חתונות שמגיעות אלינו בימים אלה,  ומקפידות על תכנים אופטימיים ומעודדים. אם אתן מתכננות חתונה מצומצמת בימים אלה, תוכלו להיעזר במדריך שלנו, או בכתבה הבאה. יחד ננצח:)

 

מאת:כלות אורבניות