קרן שמש אביבית

 

קרן שביט היא בדיוק אחת מאותן הנשים הללו, שרק מלהסתכל על פועלן וטעמן המשובח אנו מתמלאות בגאווה נשית ובכמויות עצומות של השראה ורצון ליצור (כל זאת, עוד לפני שהזכרנו שבנוסף לכל קרן מתפקדת גם כאמא במשרה מלאה לשתי בונבוניירות קטנטנות!). אז אם השם הזה עדיין לא הצטלצל באוזניכן, אנו גאות להיות אלה שמפיהן תשמעו על היוצרת המדהימה הזאת בפעם הראשונה.

 

קרן, מגדירה את עצמה כמעצבת רב-תחומית, יזמית, אשת עסקים וכמובן בלוגרית שכותבת את הבלוג המקסים והכובש "טוב ויפה" (שמאוד, אבל מאוד שווה לכן להכיר!). היא בוגרת המגמה לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי בחולון, וזמן קצר אחרי שסיימה את לימודיה עבדה 4 שנים כמעצבת הראשית בחברת עיצוב האירועים של אלקי ג'ייקובס. כשעיננו נתקלו באחד הפוסטים האחרונים שלה בבלוג: "חתונות האביב שלנו - פעמיים כי טוב!", ידענו שאנחנו לא יכולות להרשות לעצמינו שתפספסנה את כל היופי הזה. אז פנינו לקרן לראשונה, וגילינו אישה מיוחדת במינה, שממש שמחה לחלוק עם כל הכלות האורבניות היקרות שלנו את הפוסט המשובח הבא.

 

אנו מקוות שאתן מוכנות ומזומנות לחווייה ויזואלית, מרעננת וצבעונית במיוחד לעונה האביבית שכבר כאן. אנחנו מתחילות ממש עכשיו, ומפנות את הבמה לאורחת הכבוד שלנו - קרן שביט!

 

☼☼☼

 

חתונות האביב שלנו - פעמיים כי טוב!

קרן שביט

 

אין עונה מתאימה יותר לחתונות מהאביב. הבעיה היא למי שבוחר להתחתן בטקס יהודי, שפרק הזמן האביבי הוא מאוד קצר, היות ולא ניתן להתחתן בשבעת השבועות שבין פסח לשבועות, ימי ספירת העומר.

את עידן פגשתי בסיני בפסח, לפני שבע שנים ומאז ה- 10.04.04 אנחנו ביחד. את נישואינו בחרנו לממש שנתיים מאוחר יותר באותו תאריך בדיוק, בעשירי לאפריל. יומיים לפני פסח, לבשנו בגדי חג ויצאנו יחד, יד ביד אל המסע המשותף שלנו.

 

 

את שימלת הוינטאג' הזו, שלפתי הישר מהארון הפרטי שלי וכך גם את סנדלי ה-Miu Miu, הפריט היחידי שקניתי במיוחד הוא רק שרוולון תחרה (בשביל הצניעות...).

אה, כן, אני צריכה להכין אתכם נפשית לעוד שוק קטן...את מיטב שנותי העברתי כבלונדית, בהירה יותר, או פחות...רק לאחר שילדתי את עלמה חזרתי לגוון הטבעי שלי. אחרי הכל, כמה שנים כבר נותרו לי להנות ממנו לפני שיצוצו שערות השיבה (אוטוטו 39...).

 

 

מאושרים וטובי לב, מוקפים בבני המשפחה הגרעינית שלנו צעדנו אחה"צ לכיוון בית הכנסת התימני שבחרנו להתחתן בו. הבחירה בבית הכנסת היתה פשוטה וקלה, זה היה בית הכנסת שמוקם במבנה שהכי אהבנו. בדיעבד הסתבר לנו שבבית הכנסת שוכן ספר תורה עתיק ונדיר בין למעלה מ-300 שנים, שהובא מתימן והוא מהווה מוקד עליה לרגל עבור מאמינים רבים מכל רחבי תבל.

 

 

הטקס והמעמד היו מרגשים. זה לא היה טקס הנישואים הראשון שעברנו, כל אחד מאיתנו כבר היה נשוי בעבר לבן זוג אחר, אבל זאת היתה עבורי הפעם הראשונה שכל כך התרגשתי ושהרגישה לי שסוף סוף מצאתי את זה שגורלי יעד עבורי.

 

 

לאחר הטקס פסענו לכיוון הננה בר הממוקמת במרחק של כמה רחובות מבית הכנסת. בבוקר הגיע גמד קטן למסעדה (טוב נו... זאת הייתי אני...) ועיצב שולחן אינטימי וחגיגי בקומה ניפרדת שהוקצתה רק עבורנו. עוד אחד מהיתרונות הגדולים של האביב הוא הפרחים. אין עונה המתאימה יותר לחתונות מאשר זו שבה פורחים פרחי הפיוני האהובים עלי.

 

 

לאחר שהרב ה"תימני הקליל" שבחרנו בו (ציטוט שלי בניסיון לשכנע את עידן לגבי בחירת בית הכנסת והרב) נתגלה כאורטודוקס מחמיר (מזל שהפעם הלכתי למיקווה...) וסירב לבקשת הכלה(!) לענוד לאהובה טבעת במעמד החופה, קיימנו טקס פרטי נוסף במסעדה ובו הענקתי לבעלי טבעת יפיפיה, שנקנתה לא רחוק ממקום האירוע, ב"אגס ותמר". את הטבעות שלי, קנה לי עידן אצל הצורפת האהובה עלי "רעומה".

 

 

את הערב הקסום חתמנו בארוחה ניפלאה בפורמט משפחתי מצומצם (הורים + אחים) ואינטימי ולאחר מכן המשכנו לביתנו הקט, אז ברחוב בעלי מלאכה בת"א.

 

כחודש לאחר מכן, ביום שישי בבוקר, ב- 18 במאי, שימשה עבורי אותה זירת התרחשות כמקום התכוננות לקראת המסיבה שערכנו בצהרי אותו יום. היות וכבר היינו זוג נשוי החלטנו לחגוג את נישואינו בזמן ובמקום שיראה לנו. למעשה מיגבלות ספירת העומר לא רק שלא חלו עלינו, אלא גם השאירו לנו מנעד רחב של תאריכים ומקומות פנויים למטרה זו בדיוק.

 

 

בשעה תשע בבוקר, הגיע אחי, עמית ואסף את עידן ליום ספא מפנק. כל זאת בכדי להשאיר לי את הדירה השווה פנויה למסיבה הכי טובה בעיר! ומי הוזמן למסיבה? מיקי, חברת ילדות שלי שמלווה אותי מגיל 9 , יניב זאדא, ה'הר סטייליסט' הכי הורס Ever! ג'יזל שדות, שהיא לא רק מאפרת מחוננת, אלא גם אישיות מקסימה ואושיית טעם משובחת וכמובן, זו שבלעדיה לא יכולתם להתענג על התמונות המשובחות בפוסט הזה (ובעוד פוסטים רבים וטובים אחרים), הגברת הראשונה של צילום האירועים בארץ, חברתי הצלמת הכה מוכשרת, נעמי יוגב. 
מלבד הצילומים הכינה עבורנו נעמי יוגב ספר אישי, עוצר נשימה ביופיו, עם צילומים שצילמה בביתנו כתיעוד תקופתי לדורות הבאים. צילומים מבית הכנסת מנוה צדק, מההכנות לחתונה ומהמסיבה. אני ממליצה על הספרים של נעמי כמתנה מרגשת ומדוייקת שאין כדוגמתא. עוד על הספרים של נעמי כאן.

 

 

את השימלה עיצבה עבורי המעצבת המוכשרת לימור צדקה, בתקופה שהסטודיו המקסים שלה עדיין היה בשנקין, מעל פיצה עגבניה. לימור היא מעצבת רומנטית ותדמיתנית בחסד עליון. היא עמדה בראש המחלקה לעיצוב אופנה במיכללה למינהל ולאחרונה, לאחר שסיימה לימודי עיצוב פנים, היא מיישמת את כישרונותיה גם בתחום זה.
 לימור תפרה לי שימלת וינטאג' מקסימה ורומנטית. רציתי שימלה רכה, אוורירית, נוחה ורומנטית, במראה של כותונת לילה, אבל עם גלאם והידור, שלא ישאיר ספק לגבי תפקידה.

 

 

הנעליים עוצבו בהזמנה מיוחדת אצל שני בר והוכיחו את עצמן לא רק כיפות, אלא גם כנוחות מאוד!
 האישה הכי טובה שלי (My best women), מיקי, עשתה את תפקידה נאמנה. התפקיד שהוגדר לה היה להשקות אותי (בשמפניה) להזין אותי (בשוקולד משובח) ובכל רגע פנוי (בין לבין...) להתפעל מיופיי המתפרץ. התפקיד בוצע כהלכה!

 

 

כשירדנו לרחוב, זכינו לקבלת פנים חמה ושמחה מאלברט הרפד, השכן שלנו מהבית ממול. 'אלברט הבולגרי', איש יקר ואחרון בעלי המלאכה ברחוב המפורסם, הוא איש חם וציבעוני. בימי שישי נהגו חבריו (מבוגרים וגם צעירים), להתקבץ במרפדיה שלו, עם גיטרות, מטעמים משוק הכרמל הסמוך, שתיה חריפה והרבה מצב רוח טוב לטקס קבוע שהתנהל בניצוחו של האיש, האקורדאון והאגדה.

 

 

ביום שמש אביבי ושמח, עזבנו את ת"א ועלינו על כביש החוף לכיוון כפר ויתקין וביתן אהרון. בדרך היורדת מהכביש הראשי לכיוון כפר ויתקין. מצד ימין, ממש מול הכניסה לביתן אהרון, ניצב בית הראשונים של עמק חפר, בלב שמורת טבע עם מצפור (מצפור רמי) ונוף עוצר נשימה. בלב שמורת הטבע האביבית והפורחת, באוויר הפתוח מוקפים ב-130 אנשים קרובים, בחרנו לחגוג את אהבתנו ואחדותנו.

 

 

ממרפסת דק העץ הרחבה, שנמצאת בחלקו האחורי של הבית, ניתן לראות את כל יופיו של עמק חפר. למי שראה את שידורי הפילאטיס, שצילמה דליה מנטבר עבור ערוץ החיים הטובים, מדובר באותה מרפסת ממש.

את כל הריהוט שכרתי מאיה צאלים השכרת ציוד (לאחרונה מכרה איה את כל הציוד השווה שלה לגיא אייל), את אביזרי העיצוב (מפות, כריות ועוד...) השאלתי מאלקי ג'ייקובס, (זו ששימשתי כמעצבת הראשית שלה במשך 4 שנים), ששמחה מאוד בשמחתנו. סלי ענק עם שיחי בוגונביליות לבנות וורודות הושכרו ממשתלה ועציצי פרחים רבים פוזרו בכל פינה והדגישו את יופיו הטבעי של המקום.

 

 

לאחר קוקטייל קבלת הפנים, עברו האורחים למתחם הטקס, שמוקם במיצפור רמי. עידן ואני צעדנו לכיוון מתחם יפיפה, מוקף בנוף חלומי לצלילי מוזיקה צוענית אלקטרונית, הקלטה נדירה שבוצעה בטבע וסיפק עבורנו הדי.ג'י. שלנו, דני סידס. בטקס אלטרנטיבי שערכה עבורנו חברתנו ד"ר (דוליטל) דפנה חיים לנגפורד, החלפנו הצהרות והבטחות. עידן הבטיח לי בנות, בישולים ושיתגייס למעני בכל פרוייקט שלי, גם אם הוא לא מבין אותו לגמרי...האמת? קיים כל מילה ויותר! אני הבטחתי לו חיים מסעירים, מרגשים ושאף פעם לא ישעמם לו...

 

 

במשך כמה שעות טובות, הסתובבו בחגיגה שלנו כ-130 אנשים מחייכים, שנהנו מחברה טובה, מזג אוויר מושלם, מוזיקה נפלאה, אוכל מעולה והרבה יופי, שמפוזר בכל מקום שמסתכלים עליו. מי שבישל עבורינו אוכל נפלא, היה אבשה, אבשלום אטיאס, בחור צעיר, קריאייטיבי ומוכשר, שדאג ליצירות מופת חד פעמיות ביופיין ובטעמן. תיראו את קינוח שני לבבות המלבי שלו, ברוטב אדום עם מקלות וניל. גאון הבחור.

 

 

5 שנים מאוחר יותר, אני שמחה לעבור על התמונות הללו ולגלות ש(חוץ מלשנות את צבע השיער שלי), לא הייתי עושה שום דבר אחרת. לא הפסקנו לרקוד, לצחוק ולשמוח אז וגם היום. אני משתדלת לקיים את ההבטחות שנתתי לעידן ולצבוע לו את החיים בהרבה צבעים שמחים.

 

 

והוא כאמור, מקיים כל מילה מהבטחותיו...דוגמאות? בבקשה:

 

 

☼☼☼

 

תודה לך קרן יקרה על פוסט אורח חלומי! ואם גם אתן התאהבתן באישה, במילים ובתמונות, ציפור קטנה לחשה לנו באוזן שבקרוב מאוד קרן תתארח כאן פעם נוספת. אז אנחנו כבר מחכות בכיליון עיניים ואנו בטוחות שגם אתן - כי איך אפשר שלא...

מאת:כלות אורבניות וקרן שביט