מפיקה בלבן

 

כשנתקלנו בחתונה האורבנית הזאת ידענו מיד שמאחורי אירוע כמו זה חייבת לעמוד כלה אורבנית משכמה ומעלה, ולכן לא הופתענו לגלות שענבר ווסרהולץ-רותם היא לא רק כלה אורבנית, אלא גם מפיקת אירועים מוכשרת (בעלת "בבקה") שהפיקה את החתונה הפרטית שלה ושל בן זוגה. 

 

מסתבר שלהיות גם כלה אורבנית וגם מפיקה, זאת עבודה לא פשוטה כלל וכלל, אך בתור מי שעוסקת בתחום כבר שנים לא מעטות והפיקה אירועים רבים בסגנונות שונים, ביניהם: אירוע אנגלי בסגנון מסיבת תה, אירוע קונספט בסגנון אוסטין פאוורס, אירוע ורוד ועוד (כל אירוע והאתגר שלו, וכפי שתבינו במהרה ענבר שלנו מאוד אוהבת אתגרים), היא ידעה שאין אף אחד אחר שיעשה את זה טוב ממנה, ובדיוק כפי שחלמה.

 

 

ענבר מגדירה את עצמה כאשת פרטים, פרטים ועוד קצת פרטים, וכשקיבלה את הצעת הנישואין, ידעה שהחודשים הקרובים הולכים להיות גדושים בדיונים, בתכנונים ובהחלטות כמובן. דמיינו לעצמיכן לרגע כמה קשה זה עבור מפיקה לקבל החלטות עבור עצמה. להביא את כל האני מאמין הפרטי שלה לכדי שלם, לכדי אירוע ממשי שיספר את הסיפור הזוגי שלה ושל בן זוגה בצורה הטובה ביותר.

 

 

אז מהיכן מתחילים? ממקום כמובן. החיפושים אחר הלוקיישן הנכסף החלו, ולשמחתה הרבה של ענבר היא מצאה בית אריזה מקסים באבן יהודה. כשהגיעה למקום היו בו ארגזים על גבי ארגזים, ושם נאלצה להפעיל את דמיונה ולראות כיצד המקום יראה לאחר שתנופף בשרביט הקסם שלה.

 

 

המשימה הזאת היתה רחוקה מלהיות פשוטה, אך אט אט היא הצליחה לראות בחזונה כיצד הופכים את השממה לגן עדן קטן. היא בחרה להשתמש בבית האריזה כרקע לאירוע ומשם המשיכה לגבש את הרעיון: אירוע בבית אריזה משנות ה-20-30, עם אווירה של פעם (קצת איטליה הפשוטה), משפחתיות ישנה והרבה נוסטלגיה באוויר.

 

 

 

 

בעזרתו של מעצב האירועים, דרור גולן, ובשיתוף פעולה מלא עם ענבר תוכנן המקום כך שישרת את האווירה בה חפצה, תוך מיקום הארגזים כך שישמשו כמגדירי חלל לאזור קבלת הפנים, החופה, המסיבה וכמובן תחימה של אזור האירוע כולו.

 

 

כל פרט שהתווסף לעיצוב תאם בצורה מדוייקת את החזון ההתחלתי וכך היה ניתן לראות באירוע שולחנות ארוכים בסגנון איטלקי מסורתי בהם ישבו האורחים, פרחים צהובים באגרטלי זכוכית שקופית, מפות כותנה לבנות וכיסאות תכלכלים. פלטת הצבעים על פיה תוכנן האירוע השתלבה בצורה נפלאה עם הצבעוניות הטבעית של העץ, העניקה חגיגיות ויצרה אווירה שמחה ונינוחה.

 

 

 

וכמפיקה שמקפידה על פרטים קטנים וגדולים כאחד, האוכל עצמו הוגש בצורה שתאמה גם את הסגנון העיצובי וגם את הסגנון הקולינרי של האירוע, במתחמי אוכל גדולים, על גבי צלחות רטרו פרחוניות בסגנון של פעם. מעל לכל מתחם אוכל שכזה, נתלו כדורי נייר לבנים בגדלים שונים והמזנונים עצמם קושטו בשלל ירקות, סלסלות, רשתות אלומיניום ישנות, סירים גדולים ועוד.

 

 

האירוע החל בשעת אחה"צ מוקדמת בקבלת פנים מפנקת, שהמשכה היה טקס החופה ומיד לאחריו ארוחת הערב ושלב הריקודים. היום התחלף ללילה, כשהדבר הוסיף רובד מסויים לאירוע, ונראה היה לרגע כאילו התחיל אירוע נוסף ואחר.

 

 

אז מסתבר שלהיות מפיקה שמארגנת את החתונה של עצמה, זה לא דבר פשוט. חישבו על זה לרגע: לקבל את ההחלטות, להעביר אותן הלאה, לארגן את בעלי המקצוע, להזמין את הציוד ואפילו לבחור את הצלחת והכוס שיהיו באירוע, אך ענבר עמדה בהחלטה שלקחה על עצמה בגבורה רבה, כשהתמונות והסיפורים לחלוטין מדברים בעד עצמם. ומתי יודעים שמדובר במישהי שאוהבת אהבת אמת את המקצוע שבחרה לעצמה? כששומעים סיפורים על כך שביום שלפני האירוע, הכלה מפיקה שלנו עוד היתה עסוקה בלהדפיס, לכתוב ולחשוב... ככה יודעים.

 

את הפוסט הזה החלטנו לסיים עם שיר איטלקי מקסים שחתם את הארוחה בחתונה ולצליליו ענבר ובעלה פיזזו על רחבת הריקודים בוולס מאולתר וספונטני. השיר הזה מרגש את ענבר בכל פעם מחדש, ומדבר על נשיקות, אהבה ופשטות מקסימה, בדיוק כמו החתונה של השניים הללו, אבל בדיוק.

 

 

 

❈❈❈

 

קרדיטים

צילום: שחר רובין

עיצוב: דרור גולן

 

*עבודות נוספות של ענבר ווסרהולץ-רותם, ניתן לראות באתר הבית של "בבקה" - עיצוב והפקה לאירועים וחתונות.

**הפוסט נכתב במסגרת שיתוף פעולה תכני-מסחרי.

מאת:כלות אורבניות