מסיבת רווקות כמו בסרטים

 

‎את שמה של שרית נובק שמענו לראשונה באחד הפורומים הפופלריים ברשת. למען האמת, לא היינו נחשפות בכלל לכל היופי הזה, אלמלא אותה בחורה שהזכירה את שמה של שרית וצירפה תמונות ממסיבת רווקות בה השתתפה. התמונות, הציגו כיבוד מעלף ויפיפה מהסוג שממש לא רואים בכל יום.

 

ומה עושות עבדותיכן הנאמנות כדי להביא אל מפתן המסך שלכן את כל היופי הזה? פונות במיידי לשרית נובק! חשבתן אחרת?!? שרית, אישה מקסימה, שמחה מאוד כשהצענו לה להתארח בבלוג היקר שלנו (וביננו, אנחנו שמחנו אפילו יותר!). משם כמובן, התגלגל לו במהרה הפוסט המתוק הבא.

 

 

אז לפני הכול, בואו נכיר קצת את שרית. שרית מספרת שאסתטיקה תמיד היה התחום החזק שלה. מאז ומעולם אהבה דברים יפים וכבר בגיל הגן חברותיה למשחק קלטו את "ההפרעה", והיו עוברות כאילו מבלי להתכוון דווקא בחלק שישרה כל-כך יפה בארגז החול. בבית הספר כמובן שהיתה ראש ועדת קישוט, איך לא?

בהגיעה לאוניברסיטה בחרה שרית ללמוד מדעי המחשב, זה היה מאוד "באופנה" לדבריה, אך לאחר כמה שנים של קידוד התחיל לפזול בשנית לכיוון היצירתי. היא קנתה מכונת תפירה, יצרה עיסות מנייר, ובעיקר אפתה ואפתה.

כשעברה לגור עם הבחורצ'יק שבסופו של דבר גם התחתנה איתו, נהגו לארח לעיתים תכופות, כשהיא מצאה את עצמה מאוד נהנית מכל העניין. חגיגות ימי ההולדת נחגגו תמיד בהפקה קטנה עם עוגה מהממת במרכזה.

כשנולדו הילדים נהפכה ההפקה הקטנה להפנינג גדול (ותאמינו לנו שרק מלראות את התמונות הללו נשארנו "ספיצ'לס" לחלוטין). זו כבר לא היתה רק עוגה מושקעת - זה היה אירוע שלם!

 

 

שרית מספרת ששתי תפיסות עיקריות מלוות אותה בדרך בה היא הולכת: "אוכלים עם העיניים", ו"האריזה חשובה אף יותר מהמתנה עצמה". מממ...נשמע לנו מוכר!

ואם תשאלו את בעלה מה הוא חושב על אשתו הכשרונית, הוא יאמר לכן בפה מלא שהיא פשוט תמיד חייבת לגנוב את ההצגה. ואנחנו אומרות, למה לא בעצם?!?

 

 

וכעת, נזמין את שרית לספר לכן בדיוק על הסיבה שלשמה קראנו לה: מסיבות הרווקות היפיפיות שהיא מארגנת. שרית, הבמה שלך...

 

♫♫♫

 

"הכל התחיל כשהוזמנתי בפעם הראשונה למסיבת רווקות. לא ממש רציתי ללכת, הכלה המיועדת לא הייתה קרובה אליי במיוחד, לא הכרתי אף אחת מהמשתתפות האחרות, ובכלל - כל הקטע הזה היה זר לי ונראה אפילו קצת מטופש...

ובכל זאת, אני בחורה מנומסת (או לפחות משתדלת להיות) אז הלכתי. הגעתי לדירה, הבנות קישטו אותה בבלונים מבעוד מועד. כל אחת הביאה משהו לאכול: פשטידה, פסטה, סלט, קינוח ועוד.

בהתחלה, היה בעיקר מביך... אבל ככל שעבר הזמן הערב הפך להיות מקסים, אינטימי ומרגש. קבוצת בנות, חברות טובות, ישבו, צחקו, נהנו והיו כל-כך משוחררות. הסתכלתי עליהן, קצת מהצד, ורצו לי בראש כל-כך הרבה דברים. דמיינתי איך הערב הזה היה נראה לו אני הייתי אחראית על העיצוב ועל האוכל. ידעתי בדיוק מה היה לי חסר בשביל להפוך ערב מהנה ומיוחד לערב נוצץ!

יצאתי מהערב הזה והייתי חייבת לנסות. רק חיכיתי למסיבת הרווקות הבאה בשביל לחטוף את תפקיד המעצבת. לא עבר זמן רב וזה קרה...

המסיבה הראשונה הייתה ורודה (אלא מה...). עיצבנו שולחן ורוד, כלים ורודים, סכו"ם, בלונים, ובופה הקינוחים היה גם הוא רובו ככולו ורוד. היה כל-כך ורוד, מתוק ורומנטי. היה פשוט ערב בלתי נשכח.

 

 

 

 

 

 

 

המסיבה הבאה וזו שאחריה כבר היו אדומות...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

למען האמת, כל המסיבות שאירגנתי עד היום היו ורודות או אדומות. עוד לא פגשתי את הכלה שתאתגר אותי בכחול או בצהוב. אני בהחלט מחכה לה!".

 

♫♫♫

 

שרית, איזה אירוח מתוק זה היה וכמה כשרון, כמה! התמונות פשוט מדברות בעד עצמן, ועם עיצוב שכזה עשית לנו חשק רציני להשתתף במסיבת רווקות שווה. אז כל הרווקות שמסביבנו, קדימה! כמה אפשר לחכות?!?

מאת:כלות אורבניות