מסיבת יומולדת מן האגדות

27.05.11

 

את הפוסט האחרון בו אירחנו את קרן שביט, אתן חייבות לזכור! ובדיוק כפי שהבטחנו אז, אנו שמחות לארח אותה כאן היום בפעם השנייה. באופן אישי, אנחנו חייבות לומר לכן שממש לא שבענו מהאישה המופלאה הזאת ומהיצירות המקסימות שהיא מוציאה תחת ידיה. גם הפעם, תזכו לראות את מעלליה המשובחים של קרן במסיבת יומולדת קסומה ונשית שערכה לעצמה ולחברותיה היקרות.

 

אז הנה הגיע שוב פעם הרגע להתרווח בנינוחות על הכסא, ופשוט להנות מכל הקסם הזה! זהו, התחלנו...

 

☆☆☆

 

יומולדת - חגיגה נחמדת!

קרן שביט

 


 

היום יש לי יום הולדת. ב-21 ביוני, היום הכי ארוך בשנה וביום תחילתו של הקיץ (והחופש הגדול!). תודו שיש לי אחלה טיימינג... וגם שם המשפחה שלי, שביט (מעידן, בעלי) מתאים לכל הקונספט הסולארי הזה... אני ממש מרגישה כמו קלישאה מוארת מהלכת...

ביום הולדתי ה-38 הרגשתי צורך, לראשונה מזה זמן רב, לחגוג בחברה נשית. אספתי את מיטב חברותי הטובות וזימנתי אותן לחגוג איתי את הערב הקצר ביותר בשנה.

את הלוקיישן המופלא בקשתי (וקבלתי!) משרון, חברתי הנגרית המוכשרת, כמתנת יום הולדת (מי אמר שקשה למצוא לי מתנות?). המועד הוקדם והותאם ללו"ז הטיסות הצפוף של בעלת הבית, שמלבד היותה נגרית מחוננת ואמא לחמישה ילדים(!) היא גם מוצאת זמן להדריך מסעות ג'יפים במדבריות אקזוטיות. Sharon, I adore you!

 

 

בשבת שבבוקר האירוע, קבלתי את מפתחות הלופט. לא היתה מאושרת ממני... בין צלילי לאונרד כהן פיזזתי לי בלופט המואר והיפיפה ופיזרתי (לא, לא אור ואהבה...) את כל הכלים והאביזרים האהובים מהאוסף הפרטי שלי, בין פינות הרהיטים המקסימות של שרון, שמשמשות בסתם ימי חול כחלל תצוגה לעבודותיה.

איזה כיף לערבב חפצים עם שרון! יש מעט מאוד אנשים בעולם הזה, שכשאני נכנסת אליהם הביתה אני חשה צורך עז "לערבב איתם חפצים", עם שרון זה קרה לי בפעם הראשונה, כשנכנסתי אליה. הפעם השניה שזה קרה לי, היתה כשנכנסתי ללופט שלה. יצר האיבזור המפותח שלי בער בי...

 

 

כוסות צוחצחו, פרחים נקטפו, בקבוקי למברוסקו צוננו וסכו"מי הכסף (מתנה מאמא) יצאו ממחבואם והוברקו. שקיות יומולדת נארזו ובהן נטמנו מתנות קטנות שעיצבתי במיוחד עבור האירוע, מהדורה מיוחדת של סיכות ד"ש יפיפיות מהקולקציה הקייצית של תכשיטי ה"Summer Candies" שלי, עוד מנהג נחמד שאמצתי מ"בילבי", להעניק מתנות ביום ההולדת שלך...

 

 

כשעה לפני האירוע הגעתי עם צוות מתוגבר של "מדליקות משואות" וביחד הדלקנו מעל מאתיים נרות בתוך כוסות זכוכית, שפוזרו בכל פינה שבלופט הגדול. החלל כולו הואר בנרות בלבד. השלימה אותו שנדלירה מרשימה ששרון עיצבה במרכז החלל.

 

 

את אוסף כוסות ה"חפצים" שלי, שנאספו במהלך השנים מקולקציות הניפוח הידני שלהם, גייסתי למטרה כפולה, ככוסות שתיה וכעששיות לנרות. כריות התחרה החדשות של "Vintage Flair" השתלבו באופן מושלם עם הטקסטיל של הספות בלופט.

 

 

נעמי יוגב הגיעה עם עוד שתי חברות טובות: המצלמה שלה... ואיזבלה. האאוטפיט המושלם של מורן יוסף, פלוס שיתוף הפעולה שלה עם המצלמה של נעמי, הניבו כמה תמונות משובחות במיוחד...

 

 

כלת השמחה (Moi) גוייסה לצילום רשמי, מזכרת מהאירוע:

 

 

היום הארוך הלך והתקצר, דמדומים ראשונים צבעו את השמיים בגוונים סגלגלים עמוקים ואני התרגשתי וציפיתי לחברות שלי...

 

 

 

הבנות התחילו לטפטף פנימה, לאחר "שלאף שטונדה" של שבת, כשהן לבושות ומריחות להפליא... בעוד שבעליהן הופקדו על מלאכת השמרטפות.

 

 

מזה זמן רב, שחפשתי הזדמנות להכיר בין חברותי, ומסיבת יום ההולדת נראתה כמו סיבה מצויינת לכנס אותן למטרה זו. הקונספט של האירוע היה ערב שיכיל קבוצה של נשים משמעותיות בחיי וכבחורה מגוונת, כך גם חברותי מגוונות.

 

 

נכחו באירוע: שרון, רקפת, גיגה, שירי פ', ליאת (בלינג בלינג), מורן, נעמי, מיה, איזבלה, נתנאלה, ענת, אורית ואנוכי.

בלטו בהעדרן: גלית (בלינגי), שלי, מיכל וסוזאן. רקדה על שתי חתונות (עם נעלי עקב...): שירי ג'.

 

 

אחרי סשן ארוך של היכרות, שכלל הרבה כוסות למברוסקו והרבה רגעי צחוק, תחת כיפת השמיים, מוקפות בנרות, התכנסנו פנימה, בחזרה אל הלופט והתפנקנו עם ארוחה טובה.

 

 

 

את העוגה המסורתית החלפתי במגש ענק ועליו 38 קאפקייקס מעולות מ"נדין קאפקייקס". במרכז כל קאפקייק נעצתי נר, ולקחתי הרבה אוויר לפני שנשפתי אל עבר הנרות... רוצים לדעת איזו משאלה בקשתי...? עוד שעות ביממה!

 

 

הקאפקייקס האלו לא רק נראים טעימים, הם באמת טעימים!!!

לאחר שכיביתי 38 נרות (כן... כן... אני לא מאלו שמאמינים בנר לשנה הבאה... גם ככה יש יותר מדי נרות / קאפקייקס על המגש...) התפנתי לעבודה קשה ומתישה, פתיחת מתנות... אין ספק שהקונספט של "מה קונים לאשה שיש לה הכל? עוד!" עבד מצויין!

 

 

בסיכומו של הערב, אני יכולה לומר לכן, שנשארתי עם טעם של עוד... זאת היתה אחת השנים המשמעותיות, הסוערות והפוריות בחיי, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להודות לכן, חברותי היקרות, על כל החום, התמיכה והאהבה שלכן. על זה שאתן גם קוראות הטקסט בפוסטים שלי (גם את זה שבסוגריים...) ולא רק מסתכלות בתמונות...

 

☆☆☆

 

התאהבתן שוב? גם אנחנו, בהכול! קרן, אפשר להציע לך חברות?

מאת:כלות אורבניות וקרן שביט