המסע לפרק ב' - חידוש נדרים

בכל פעם שסיפרתי על כך שאני ובן זוגי נתן עורכים אירוע חדש ומחודש, אשר במרכזו עומד טקס חידוש נדרים - זה עורר בחברותיי נוסטלגיה לגבי האירוע שלהן ובאותה נשימה, גרם להן לתהות מה הן היו עושות אחרות בו אילו היו מתחתנות היום.

 

 

 

 

ככה זה, הזיכרון של האירוע עשוי להיות עדיין מתוק וטרי בדימיון ועדיין, תמיד יהיו דברים שנרצה לשנות, לשדרג, לתקן... זהו חלק מהטבע האנושי שלנו.

 

 

 

ככל שהזמן עובר הטעם שלנו משתנה, אנו מתפתחים כבני אדם ובמקביל גם ההיצע והאפשרויות גדלות, אז אין ספק שבהתאם לכך משתנות גם הבחירות שלנו.

 

 

 

אני נחשבת ברת מזל על כך שנפלה בחלקי ההזדמנות ליצור אירוע חדש, שמותאם למי שאנחנו כיום אך בעיניי זה לא צריך להיות מאורע נדיר.

 

 

 

בארצנו הקטנטונת מקובל לחגוג בקול תרועה יום נישואין בקפיצות מדרגה של 25 שנים - קפיצות די שאפתניות אם תשאלו אותי, שהרי גם שנה, גם חמש שנים וגם עשור הן אבני דרך שבהחלט רצוי לציין ולחגוג.

 

 

 

בחו"ל מדובר בתופעה מוכרת: בני זוג שעברו כברת דרך כלשהי בוחרים לחגוג את האירוע מחדש ובאמת ניתן לראות כל מיני פרשנויות שונות לתופעה.

 

 

 

חלק מהזוגות בוחרים לקיים טקס חידוש נדרים אינטימי, אחרים בוחרים לקיים מסיבה ביתית ויש גם זוגות שלא חוששים לשלוף את התותחים הכבדים ולמעשה להרים הפקת אירוע לכל דבר, עם שמלה לבנה קומפלט.

 

 

אין באמת חוקים וכל זוג רשאי לעשות כל שעולה על דעתו ולכן גם המגוון שרואים גדול כל כך. אין שום צורך ברישום מיוחד, אפשר להזמין רק את האנשים הכי הכי קרובים או אפילו לא להזמין איש ולעשות כל שעולה על דעתנו, מעין פריבלגיה כזו של מי שכבר נישא בעבר וזה כל הכיף!

 

 

אם כבר מארגנים מסיבת חידוש נדרים, אין ספק שזו תהיה המסיבה הכי טובה בעיר: ככה זה כשאפשר לעצב את המקום באופן שבו רוצים, לקיים את האירוע היכן שמתחשק וכמו שניתן לנחש, גם אין ממש קוד לבוש ברור או שום כלל אצבע אחר!

 

 

 

הבסיס היחידי שנשמר בין כל האירועים שראיתי זו כמובן מהות הטקס עצמה: הרצון להחליף נדרים ומילים, להתחייב זו לזה בפעם הנוספת, לומר את כל מה שיושב על הלב ולשתף בכך את הצד השני. רק המחשבה על כך שבקרוב אשב לכתוב את הדברים הללו לבן זוגי, מה שלא הזדמן לי לעשות בפעם הקודמת, ללא ספק מעבירה בי התרגשות גדולה.

 

 

תקראו לזה טרנד אם תרצו, אבל אני בהחלט רואה בכך משהו מבורך שצריך לקרות גם בארץ ואין מאמינה גדולה ממני בכך שכל סיבה היא טובה מספיק למסיבה.

 

 

ברמה האישית אוכל לעדכן אתכן שהאירוע שלנו מתקדם בקצב מסחרר: ההזמנות כבר מוכנות ועומדות לצאת להדפסה (ברור שאעדכן!), העיצוב כבר מתחיל לקבל צורה, מדידה ראשונה של השמלה שלי - מעשה ידיה של נועה הלינגר, כבר מאחוריי. קישוט לשיער ונעליים כבר יש לי ואפילו קייטרינג מצאתי - קייטרינג עץ השדה ואיתם אני עובדת על מתכונת ממש כייפית להגשת המזון באירוע.

 

 

ואתן כלות יקרות שכבר התחתנו, האם אתן מבינות ללבי? האם גם בכן עוברת המחשבה לערוך טקס חדש? 

מאת:כלות אורבניות