הזוגות שבחרו לקיים את החתונה - דווקא בימים האלה

בתקופה המבלבלת הזו רצות המון התלבטויות בקבוצה הסודית שלנו. אנחנו רואות שיש זוגות שמתאים להם לדחות את החתונה, לחלק מתאים לקיים חופה קטנה וחלק בוחרים לחגוג למרות הכל. באמת שאין תשובה אחת 'נכונה'.

 

עם זאת, אנחנו גילינו שיש משהו בקיום החתונה דווקא עכשיו, שממלא את הזוגות והסובבים אותם בתחושת התעלות ושמחה, שכל כך נחוצים כיום. אז כדי לעודד אתכן ולשפוך עוד קצת אור בתוך תקופה חשוכה - אנחנו מביאות כאן כמה מסיפורי הזוגות המשמחים, שקיימו חתונה למרות הכל. 

 

עופרי ומור - התחתנו בקיסר ים ב-24.11

 

עופרי מספרת:

"כשפרצה המלחמה, אחרי השבת השחורה שעברנו, והחברים שלנו ובני משפחתם נפגעו, היה לנו ברור שהחתונה במתכונת המקורית לא תוכל להתקיים. לא היינו פנויים רגשית להתעסק בזה בכלל וזה הרגיש לנו לא מתאים לחגוג בתקופה כזאת".

 

איך התקבלה ההחלטה כן להתחתן?

"חודש וחצי אחרי תחילת הלחימה התחילה לקנן בי המחשבה שהמצב ימשך עוד הרבה זמן, וזה לא פייר שנעצור את החיים שלנו ולא נחגוג את האהבה שלנו. מבחינתנו זה היה לתת להם - לאוייבים שלנו - לנצח אותנו. התלבטנו הרבה והתייעצנו עם חברים ומשפחה, והחלטנו שהכי נכון לנו לחגוג בתקופה הזאת במתכונת מצומצמת, ובמיקום אחר (צפוני יותר)".

 

(צילום: דור חזן)

 

(צילום: דור חזן)

  

איך הייתה החתונה?

"התחתנו בתאריך 24.11.23 בקיסר ים שבקיסריה, על הים. עבדנו בצמוד מול הבעלים יובל והצוות המדהים של האולם שעטף אותנו ועזר לנו בכל דבר! זו הייתה חתונת שישי-צהריים, עם כ-180 אורחים. היה לי מאוד חשוב לציין במעמד החופה תפילה לחזרתם של החטופים, חיילי צה״ל ולשיקום הבית שלנו בעוטף".

 

(צילום: דור חזן)

  

"בסוף מכל המצב ההזוי הזה ושינוי התוכניות אנחנו שמחים שבחרנו כן לקיים את החתונה והיא הייתה הכי קסומה, אינטימית והכי אנחנו שיש! המטרה הייתה לחגוג את החיים בשביל כל אותם חברים ואהובים מהעוטף שנפגעו. בסוף חגגנו וניצחנו".

 

(צילום: דור חזן)

  

(צילום: דור חזן)

  

 

מעיין ויוסף - התחתנו ביארה ב-13.11.23

 

מעיין מספרת: 

"החודש שלפני החתונה הוא החודש עם הכי הרבה הכנות, ותכננו לשלוח הזמנות ביום ראשון 8.11. כמובן שבימים שלאחר 7.10 בכלל לא חשבנו על החתונה שלנו.

 

היינו באבל גדול כמו כל המדינה. חווינו עצב גדול, פחד, בכי, דאגה. כל כך הרבה תחושות. פתאום הכל מקבל פרופורציה, ומה פתאום חתונה עכשיו? איזה להתחתן? מה קורה במדינה שלנו? באיזו זכות אנחנו נשמח ונתחתן כשיש נרצחים, נעדרים, חטופים". 

 

 

 

איך התקבלה ההחלטה? 

"החלטה לא הייתה חד משמעית ולא החלטנו עליה ברגע אחד. חלפה לנו בראש המחשבה של לדחות, לעשות חתונה קטנה בבית כנסת או בכל מקום אחר… כבר התחלנו לעשות בירורים על חתונה קטנה ומצומצמת. 

 

ואז חשבנו לעומק של העניין: כל המטרה של הטרוריסטים שנכנסו לפה בשבת ב-7.10.23 הייתה להשמיד אותנו, להרוס כמה שיותר בתים, לזרוע בנו פחד לשתק אותנו ואת החיים שלנו. להרוס את מה שהקמנו פה. ואז חשבנו שזה הניצחון שלנו. להקים בית, להתחתן. הם רצו להרוס בתים ואנחנו מקימים בית. עם ישראל חי וקיים, ואנחנו פה". 

 

 

 

"כל הקרובים שלנו שאיבדנו משפחה וחברים במלחמה ובמסיבה כל כך עודדנו אותנו כן להתחתן, כולם אמרו שהם זקוקים לשמחה, לתקווה! וכך עשינו".

 

 

ניקול ואיליה התחתנו בג'ונה ב-3.11: 

 

ניקול מספרת: 

"חודש לפני תאריך החתונה החלה המלחמה. בשבוע הראשון לא הייתי מוכנה לדבר על הנושא בכלל. החלטתי שזה לא הזמן לחשוב על חתונה, וזה לא חשוב וזה רחוק. אחרי עוד קצת זמן, התחלתי לקרוא על בנות שדוחות או מבטלות והן היו אמורות להתחתן הרבה אחרינו. הבנתי שאני חייבת לקבל החלטה".

 

(צילום: מומנטוס)

 

איך התקבלה ההחלטה? 

"במשך כמה ימים קמתי כל יום עם החלטה אחרת: לקיים, לבטל, לדחות, לצמצם… מה עושים עם האורחים, איך ממשיכים?.. כמה ימים לפני שקיבלתי החלטה עוד הייתה מגבלה של 50 איש לאירועים, אז הלחץ שההגבלה יכולה לחזור ישב עלי גם. הגענו להחלטה שלא נדחה את האירוע לשנה הבאה ונחכה שוב (חיכינו כבר מעל שנה). 

 

החלטנו שאם האנשים הקרובים לנו יהיו איתנו אנחנו יכולים ליהנות מספיק, ואין סיבה לחכות עוד שנה. האולם בא לקראתנו, והספקים עודדו אותנו ותמכו בנו מאוד". 

 

(צילום: מומנטוס)

  

"התגובה של האורחים הייתה גם משהו שנורא הלחיץ אותי. יש לנו אורחים במילואים, אורחים שחברים שלהם היו בנובה, אורחים שנתקעו בחו"ל. היה הכל מהכל.

 

כשצימצמנו את ה-300 מוזמנים ל-100 הכי קרובים שלנו, התחלנו להזמין והיינו מוכנים לכל תשובה. הופתענו לראות כמה כולם, אחרי ארבעה שבועות, מחכים לקצת הפוגה, קצת לשמוח, קצת להתחזק. כולם באו להרים ובאו להתנתק.

 

(צילום: מומנטוס)

  

כולם היו שם ב-100 אחוז של שמחה וחגיגה של החיים. הייתה הרגשה של ניצחון שלא ביטלנו, והרגשנו שזה עשה טוב לכולם להתנתק למעט זמן. מציעה לכל מי שזו אופציה בשבילה לשקול את זה טוב לפני שהיא דוחה או מבטלת. נהנינו מהחתונה, כולם נהנו והייתי עושה את זה שוב ושוב". 

 

 

אביגיל ויהודה התחתנו ב-30.10 בגן האירועים גוונא

 

אביגיל מספרת:

"בשבוע הראשון למלחמה אפילו לא יכולנו לחשוב על החתונה. ואז, כשחזרנו לדבר על זה, היו הרבה חששות. רבים מבני המשפחה והחברים במילואים. דאגנו להם מאוד, וידענו שלא בטוח שאפילו אחים שלי יוכלו להגיע. וגם היינו שבורים נפשית וחששנו שפשוט נגיע עצובים לחתונה".

 

(צילום: שם בראל)

 

איך התקבלה ההחלטה? 

"המשפחה מאוד תמכה בזה, ובן זוגי ניצל בנס מהנובה אז זה חיזק אצלנו את הרצון להתחבר ולהתאחד. וגם התחושה שאין לדעת מה יהיה... וכבר עדיף לחגוג כל עוד אפשר". 

 

איך הייתה החתונה?

"במהלך היום היה מהמם, כמובן עם דאגה בלב, אבל המשפחה והחברות שלי ממש עטפו אותי בימים שלפני ופינקו אותי. התרחקתי מהטלפון, ועשיתי את כל הדברים הרגילים שהייתי אמורה לעשות - שבת כלה, מסיבת רווקות, מקווה.

 

אז נכון שבשבת כלה אבא הגיע רק בלילה, מהמילואים, ובמסיבת רווקות היו 5 בנות במקום 9 כי מלחמה. והחברה הכי טובה שלי שהייתה אמורה ללוות אותי לא הייתה איתי והגיעה מהמילואים ישר לחתונה… אבל כל מי שהיה הכי עטף אותי. וגם ברגע שהאחים שלי הגיעו מהמילואים הלב שלי הרבה יותר נרגע ונהיה שמח".

  

(צילום: שם בראל)

  

(צילום: שם בראל)

  

"החתונה עצמה הייתה פשוט מופלאה ומדהימה. מלא אור. מלא מלא שמחה. הגיעו המון אנשים, הרבה חברים שלא היו בטוחים שיצליחו להשתחרר הגיעו בסוף, עם המדים והנשק, וכל מי שבאזרחות כרגע פשוט באו ועשו הכי שמח בעולם.

 

"נראה לי שאף פעם לא היו חתן וכלה ששמעו כל כך הרבה פעמים את המשפט 'תודה שבחרתם להתחתן היום'. הקדמנו את החתונה בשעה כדי שאנשים יסעו באור וכי הנחנו שהרבה אנשים יעזבו לקראת 11-12 בלילה, מה שהיה נכון, אבל אני חשבתי שהחתונה תיגמר מקסימום באחת, והריקודים נגמרו ב-3 כי היו כמה חברים מטורפים שפשוט לא הפסיקו לרקוד".

   

בחרתן להתחתן עכשיו? זה בהחלט משמח לשמוע. כאן תמצאו את רשימת כל הלוקיישנים בהם תוכלו לעשות זאת. אנחנו לגמרי בעד, ומאמינות - כמו תמיד - שלאהבה יש כוח, וגם הפעם היא תנצח. 

מאת:כלות אורבניות