רגע קסום במציאות לא פשוטה: החתונה של דנה ואוהד

29.11.23

מאז שפרצה המלחמה אנחנו מרגישות שכל עשייה חיובית בתקופה הזו יוצרת השפעה רבה, כזו שמביאה איתה עוד גלים של אופטימיות וכוח של חיים. ככל שמרבים לדבוק באור הוא גובר על החושך, וכל סיפור של חתונה מהימים האלה רק מוכיח לנו את הדבר הזה בדיוק. כך בדיוק אנחנו מרגישות סביב החתונה האינטימית והיפה של דנה ואוהד.

תאריך החתונה המקורי של השניים היה 31.10, והם תכננו חתונה תל אביבית עם 300 מוזמנים. ב-7.10, הם התעוררו אחרי מסיבת רווקים משותפת לקול האזעקה - ומאז שום דבר לא היה כבר אותו הדבר.

כמובן שבשבוע וחצי הראשונים מאז שבת השחורה, הם בכלל לא חשבו על החתונה. "אפילו לא פנינו לאולם ולספקים כדי לוודא דחייה באופן רשמי", הם מספרים, "זה היה הדבר האחרון בסדר העדיפויות שלנו".

כשהתאריך הלך והתקרב, שתי המשפחות של בני הזוג הציעו להם לקיים בכל זאת חופה קטנה. התגובה הראשונית של השניים הייתה שלהתחתן ברגע הזה מרגיש ממש תלוש, ולמי בכלל יש כוח ואנרגיה לשמוח.

לאט לאט, כשהרעיון שקע, החלו לצוץ סיבות למה דווקא בכל זאת כדאי לעשות זאת. בני הזוג התייעצו עם חברים קרובים, שאמרו להם פה אחד: הגעה לאירוע קטן שכזה תעניק להם רגע של אוויר לנשימה ותחושה של נורמליות - למרות ששום דבר מסביב לא נורמלי.

"המטרה של טרור היא זריעת פחד", אומרים בני הזוג, "הם רוצים שנבטל חתונות. הם רוצים שלא נמשיך להתקיים, וחתונה היא אנטיתזה מוחלטת לזה - היא הבחירה לצמוח ולגדול ולהקים פה בית. החלטנו שזה יהיה הניצחון הקטן שלנו".

דנה ואוהד החליטו לערוך חתונה מצומצמת בדירה בתל אביב, עם המשפחה הגרעינית וכמה חברים קרובים, 30 אנשים בסך הכל. מוזיקה וריקודים לא היו ממש על הפרק. האירוע המאולתר קרם עור וגידים בכמה ימים בלבד.

מעצב שמלות השאיל לדנה שמלת בוהו מהממת, הינומה ונזר ללא עלות. המאפרת עשתה לה איפור-שיער מותאמים לאירוע הקטן, והצלמת איה (מאיה ואבי צלמים) יצרה תמונות סטילס מופלאות. אל קייטרינג נינה הגיעה דנה דרך הפוסט בקבוצה הסודית שלנו, והם הרימו לה מאפס פינת אוכל מדהימה.

הרב הביא ארבע מקלות מטאטא, ואליהם נקשרה טלית עם אזיקונים ליצירת חופה. כולם תרמו בכל מקום שיכלו, ובני הזוג מספרים שכל הספקים רק חיפשו איך לעזור ולהרים.

התוצאה - כפי שמתארים אותה בני הזוג - הייתה רגע קסום שלבלב בתוך מציאות שחורה. הם היו מוקפים במשפחה וחברים קרובים, והרגישו עטופים ואהובים. אנחנו, כמו החברים הקרובים שלהם, מודות לדנה ואוהד על רגעים של יופי, אוויר לנשימה ותחושה של נורמליות. מקווים לעוד ועוד רגעים שכאלה.