בוהו-שיק ארצישראלי: חתונת הקיבוץ של עמית וטל

אם תשאלו כל כלה שמתחתנת באירוע שטח מה הפחד הכי גדול שלה, היא תענה לכם מיד שהיא מתפללת לכך שלא יהיו הפתעות לא רצויות בגזרת מזג האוויר. רוחות עזות, גשמים כבדים - כל אלו יכולים בקלות להחריב את היום המאושר, אבל כמו שמלמדת אותנו החתונה של עמית וטל, גם כשהאקלים קצת משתגע, האהבה תמיד מנצחת לבסוף.

 

השניים הכירו בפאב בקריית שמונה בו עבדה עמית באותה תקופה. היא הייתה בעיצומה של משמרת נוראית ולא הפסיקה לבכות, אבל בכל פעם שטל ניגש לבר, הוא העלה חיוך על פניה ועזר לך לעבור את הערב המבאס.  כבר למחרת קיבלה עמית שיחה מחברה שביקשה להכיר לה מישהו - את טל. מסתבר שהמפגש בפאב עשה את שלו, טל חיפש את עמית בפייסבוק, מצא שיש להם מכרות משותפות, וכך עשה את הצעד לעבר דייט ראשון.

 

הצעת הנישואין התרחשה כשטל בדה סיפור על כך שהוא רוצה שהוא ועמית יצטלמו עבור מתנת יום הולדת לאביו שחוגג בשבועות באווירת החג. חברות של עמית היו בטוחות שהולכת להגיע הצעה, אבל היא עצמה לא ציפתה לדבר.

באחד הימים, לקראת שקיעה, הם הגיעו לשדה עם בלות חציר וטל ביקש שתסתכל אל עבר האופק בזמן שהוא מכוון את המצלמה. בזמן הזה הוא צילם את הגב שלה עם הטבעת, העלה לפייסבוק ורשם "תאחלו לי בהצלחה" (חמוד!) -  הוא "לחץ" על הטיימר והתקרב אליה לאט, עמית, שהייתה בטוחה שהם באמת מצטלמים, זירזה אותו כדי שיספיק להופיע בתמונה, ומבלי ששמה לב  - הוא שלף טבעת לתדהמתה. 

 

 

מהרגע הראשון השניים ידעו שהם רוצים להתחתן בקיבוץ מגידו בו טל נולד וגדל. הם התחילו לברר והבינו שישנו בקיבוץ שטח שאפשר לערוך בו אירוע - ושחברים שלהם מתחתנים ממש שם חודש לפניהם. מאחר ותכנון החתונה נפל על הסמסטר האחרון של התארים שלהם, הם החליטו לפנות למפיקה שלקחה לידיה את מלאכת הארגון והעיצוב המורכבת. בדרך ליום הגדול היו כמה לחצים קטנים, בעיקר בשל מזג האוויר שבישר ימים גשומים בסוף השבוע של החתונה - מה שהוביל לחשש מדחיית האירוע לחלוטין.

 

עמית וטל היו נחושים להמשיך קדימה וניסו למזער נזקים. יום לפני החתונה טל ואביו כיסו את כל בלות החציר בניילונים על מנת שלא ירטבו מהגשם, אך ביום החתונה הם התעורר לבוקר שמשי ויפה והיו בטוחים שיצאו מטווח סכנה. אך עד מהרה החל גשם שהתחזק והפך למבול של ממש, ובעודם מנסים לברר דרך חיל האוויר מתי הגשם ייפסק - הוא פשוט התפוגג, ובן רגע יצאה השמש והאירה את הביג דיי שלהם באופן מושלם. 

 

 

האירוע המקסים עוצב בסגנון בוהו-שיק נינוח, עם המון חציר ואווירת קיבוץ. הצבעוניות הייתה חמה ומזמינה עם הרבה בורדו, היו גם אוהל טיפי בגובה 7 מטרים וכמובן, איך לא, טרקטור. החתונה הייתה בסגנון פסטיבל כשכל מגוון האוכל הוצע לאורך כל האירוע, ולא היו זמנים מוגדרים לאכילה. כל אורח בחר מה שמתאים לו, מה שתרם לוייב החופשי, הכיפי והלא מחייב.

למרות שסוף טוב, הכל טוב, העצה הטובה ביותר שיכולים עמית וטל להעניק לזוגות שמתחתנים בשטח היא לבחור תאריך בטוח מבחינת גשם ולא לקחת סיכונים. 

 

 
קרדיטים:
צילום סטילס: אדריאן סבל, עידן שיסטר ומיכאל טומרקין

מקום האירוע: בדשא בקיבוץ מגידו

הפקה ועיצוב: עדי אמר הפקות
שמלה: TOORA 

קייטרינג: בסקט

מוסיקה: Baba Guzamba‏ 

בר: C- bar 

צילום וידאו: VELO

איפור ושיער: מורן לוין

טבעות: דני אליאב (דוד של הכלה)

נעלי חתן: מאניה ג'ינס

תכשיטים: שני יעקובי

חליפת חתן: בגיר
מגנטים: MiniMe

DIY: מתנות לאורחים- חמסות
עורך טקס: בן דוד של החתן והבן דוד של הכלה

מאת:כלות אורבניות